אוקי חברים יקרים, להדק חגורות, אנחנו מפליגים.
בדיוק כשעונת הקייטנות נפתחה, עלינו על המטוס לאתונה. שעתיים אחר כך נחתנו לחיים אחרים. משפחה נרגשת בלי שום שמץ של מושג, ועם עודף משקל במזוודות. מאז (כבר שבוע) אנחנו קופצים מקלישאה לקלישאה.

קלישאה #1: אף פעם אל תסמוך על מוסכניק של יאכטות.
אנדרס הוא בעל חברת אחזקת יאכטות. יווני טיפוסי. מאוד מקצועי, מאוד נחמד, מאוד יקרן, ולא עומד בזמנים. לפני שלושה חודשים ישבנו איתו בסירה וסגרנו על רשימת מכולת (התקנה של פאנלים סולארים, מתפיל מים, קצת תיקונים…). אנדרס חייך והבטיח שהכול יהיה מוכן בזמן. הוא חזר על ההבטחה כשדיברנו בדיוק שבוע לפני שנחתנו. נו טוב, אחרי חמש שעות נסיעה מאתונה ללפקס הגענו לסירה וגילינו ל"הפתעתנו" שכלום לא קרה. אנדרס התנצל, חייך שוב והבטיח שתוך יומיים הכול נסגר. ביומיים (וחצי) הקרובים הסירה שלנו התמלאה בשיפוצניקים שסידרו את הכול בחריצות לא אופיינית.

קלישאה #2: כשקופצים למים הכול מסתדר.
העצה שחוזרת על עצמה בכול סיפורי ההפלגות, היא לא להיתקע במרינה בהתכוננויות אין סופיות ופשוט לצאת. שלושת הימים במרינה (עד שאנדרס סיים עם הבלאגן שלו.) עלו לנו בהרבה בזיעה, עצבנות קלה וכסף. כול עוד הסירה היתה מחוברת לרציף (ומלאה בפועלים זרים) – אנחנו עברנו מחנות לחנות להשלים את כול הדברים "ההכרחיים". הילדים מצדם גילו חוסר סבלנות בהתאם. אחרי שלושה ימים תפסנו אומץ, ניתקנו חבלים והפלגנו דרומה למפרץ באי מגנסי.
מנותקים מהציוויליזציה העירונית – הכול סבבה. פתאום הכול רגוע, לא חסר שום דבר, אין הוצאות והילדים עסוקים בלקפוץ למים, להתייבש, ולקפוץ למים חזרה. תענוג.

קלישאה #3: אדרנלין
כול דבר בסירה חדש. עגינה ראשונה (שנייה ושלישית), גישה לרציף , צמצומי מפרשים, תדלוק… כול דבר מקפיץ את האדרנלין לשמיים. עזבו אתכם מצניחה חופשית, או אופנועים מהירים. נסו במקום לעגון במפרץ צפוף ולמתוח חבל לעץ בחוף כשהסירה מצדה מסתובבת לאן שבא לה.

קלישאה #4: זה לא נופש פה!
האמת אחלה חופש. אין לנו מושג איזה יום היום, מה בדיוק השעה או מה קורה בעולם.
אלא שעוד לא הצלחנו להכנס לשגרה. מהזריחה ועד השקיעה המאוחרת (תשע וחצי!) אנחנו רצים אחרי הזנב של עצמנו. סירות, גם הכי מדוגמות, מייצרות רשימה אין סופית של שיפצורים, תיקונים וסידורים. תוסיפו לזה את שגרת החיים הרגילה (הילדים האלה רעבים כול הזמן…) וכול יום אחרי חצות אנחנו קורסים למיטה. עם רשימת סידורים ארוכה יותר מהבוקר.

קלישאה #5: איזה יופי כאן.
עזבו שטויות. הנוף כאן ממש כמו גלויה. איים ציוריים, מפרצים מהסרטים. סירות מפרש בכול מקום, ים רגוע וכיף להפליג. אנחנו עושים חיים.
היינו יומיים במגנסי (Maganesi) , ויום נוסף בקלמוס (kalamos). אנחנו עכשיו מפליגים צפונה לאזור קורפו לכמה ימים, ואח"כ נחזור דרומה לאיתקה, קפלוניה וזקינטוס. .

יש לנו מכשיר עיקוב לווייני (לא דולק קבוע..) – ככה שאפשר לעקוב אחרינו. יש קישור "מפה" בתפריט למעלה.

להתראות בנתיים.