התוכנית ההתחלתית נאיבית: קונים סירה (בזול) בפלורידה. קפיצה קטנה מעל זרם הגולף לבאהאמס. חצי שנה של אימוני שייט נינוחים באיים הקאריביים. חצייה של תעלת פנמה, (ומשם זה פשוט..) חצי שנה באוקינוס השקט. מוכרים את הסירה (ביוקר) באוסטרליה. כוס בירה בסידני וחזרה הביתה.

אז זהו שכול תוכנית היא בסיס לשיפוצים. השינוי הראשון נולד כשהבנו שאפשר להפליג בקאריביים רק שישה חודשים בשנה. בין מאי-לנובמבר הים הקריבי נמצא ב"הוריקן זון". עדיף לשמור נגיעה. את תעלת פנמה, מצד שני, כדאי לחצות לקראת חודש פברואר, בדיוק כשמתחיל להיות כיף בקריביים. ככה נוספה לנו עוד שנה לטיול. ועוד חור של חצי שנה למלא באיזה טיול מחוץ לאזור ההוריקנים.

השינוי השני, המשמעותי יותר, היה כשגילינו להפתעתנו, שאולי באמריקה האפשרויות לא מוגבלות, אבל הן הרבה יותר יקרות! מסתבר שהיאכטה מהסוג שחיפשנו זולה יותר ב כ 20% באירופה מאשר בארצות הברית (וזה עוד לפני שהאירו התרסק לנו לטובה מול העיניים). ככה זזה לה נקודת רכישת היאכטה (ונקודת התחלת הטיול) לאגן הים התיכון, ולנו נוסף עוד אוקיאנוס לחצות.

אבל ראשון ראשון ,(ואחרון תמיד בסוף): איך בכלל מתחילים?

יש המון אינפורמציה "לא פורמלית" בבלוגים, של כאלה שעשו, או עדיין עושים מסע דומה. בלוג כזה, הוא של Bumfuzzle. זוג יאפים צעיר משיקגו, שבחיים לא דרך על סירה. חטף את משבר גיל ארבעים כבר בגיל עשרים ושמונה, והקיף את העולם על קטאמרן. הסיפור שלהם (די מפורסם ב"קהילת” הקרוזרים) הוא האנטיתזה, כלומר אצבע בעיין, לאסכולה הישנה שחשבה שחייבים להוולד לרב חובל ולסירנה, לינוק מי-ים מילדות, ולחתור לבית ספר על חסק'ה בשביל לדעת לשוט.

הבלוגים נותנים תחושה על מה מדובר (הכנות, עלויות, קשיים,…) ובעיקר הבנה שהעסק אפשרי. אבל השכלה פורמלית גם צריך: על דפוסי מזג האויר, ומסלולי השייט בעולם (שלא השתנו כמעט כבר מאות שנים) אפשר ללמוד מהספרים של ג'ימי קורנל. הראשון World Cruising Routes נחשב לתנ"ך של עולם השייט.זהו ה"אטלס הכבישים" של האוקיאנוסים. הספר השני שלו, " World Voyage Planner " מכסה את כול היבטים אחרים של תכנון מסע ארוך על סירת מפרש. ההקדמה של הספר היא כול התורה בפרק אחד. לא לפספס. הספר האחרון ברשימה הוא  "How To Sail Around The World" של רות האל. ספר שמכסה הרבה אספקטים טכנים בשיט (מפרשים, עוגנים, טכניקות סערה..).  קורנל והאל, שניהם אוטוריטות, עם המסר זהה: יאללה, צאו כבר לדרך!.

אז זאת התוכנית הסופית (והנאיבית גם כן):

יוצאים מיוון (לפקס, הים היוני) שם היאכטה שלנו נמצאת. נלמד להכיר אותה כמה שבועות בין האיים באזור. משם נמשיך מערבה דרך סיציליה, סרדיניה והאיים הבאלארים (איביזה ושות..). כשהכוונה לחצות את גילברטר לקראת הסתיו (סוף ספטמבר). מגילברטר דרומה לאיים הקנאריים. שם נעביר את הזמן עד סוף נובמבר,  אז ישנן כמה קבוצות מאורגנות ("ראלי") שחוצות את האטלאנטי ביחד. המטרה המוצהרת של הראלי האלה – לשתות את כוס המרטיני באיזה אי קריבי לפני הכריסמיס. זה משאיר לנו עוד חמישה חודשים לנדוד בקאריביים, עד שעונת ההוריקנים מתחילה (מאי). אין לנו תוכנית עדיין מה אנחנו עושים בעונה הזאת. אבל לאחריה (ואחרי שנהפוך תקליט) נחצה את תעלת פנמה (פברואר 2017), עצירה בגלפגוס ועלינו על ה "coconut run milk" בדרך לאוסטרליה (ספטמבר 2017. אינשאללה).

Twenty years from now you will be more disappointed by the things you didn't do than by the ones you did do. So throw off the bowlines. Sail away from the safe harbor. Catch the trade winds in your sails. Explore. Dream. Discover.          —Someone. Not Mark Twain